פסק-דין בתיק עב"ל 46154-03-12

סגן הנשיאה, יגאל פליטמן

פתח דבר

1.         לפנינו ערעור לאחר מתן רשות על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום; בל 10530-09-11), בו נדחה ערעור המערער על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.8.11 (להלן - הוועדה). הוועדה קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 50% בגין ליקוי בלבו וממנה ניכתה נכות בשיעור של 12.5% בגין מצב קודם.

הרקע

2.         א.        המערער, הינו יליד 1932. ביום 20.8.96 עבר אוטם שריר הלב שהוכר כתאונה

                        בעבודה. המערער הגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.

ב.         בעקבות החלטות ועדות רפואיות קודמות שאין מקום לפרטן, ניתן ביום 12.5.11 פסק דין מוסכם על ידי בית דין זה, לפיו - " עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב חדש, אשר תצא מנקודת מוצא שדרגת נכותו הכוללת בגין הלב הינה בשיעור של 50% לפי סעיף 9(1)(ג) למבחני הנכות.

            הוועדה תשקול האם יש מקום לניכוי מצב קודם על פי נתונים מוכחים, ועל פי ציון הסעיף למבחני הנכות על פיו ינוכה המצב הקודם, ככל שאכן קיים מצב קודם. כל החלטות הוועדות לעררים הקודמות, למעט החלטת הוועדה מדרג ראשון, לא תהיינה בפני הוועדה לעררים החדשה. הוועדה תשקול הפעלת תקנה 15 בנוסחה היום".

ג.         לאור פסק הדין המוסכם התכנסה הוועדה שהחלטתה הינה מושא הערעור שבפנינו.

החלטת הוועדה

3.         בהחלטתה קבעה הוועדה כזאת:

" ועדה קודמת ניכתה 20% בגין ירידה בכושר עקב מחלת הריאות וההיסטוריה של הלב בגין יתר לחץ דם. הוועדה סבורה שאין מקום לניכוי מצב קודם בגין מחלת ריאות מאחר וזאת הייתה זניחה ולא גרמה לנכות. גם לחץ הדם מסביר אולי את תרומתו להתפתחות טרשת קורנרית. אך יחד עם זאת הוועדה סבורה שיש מקום להוריד מצב קודם עקב קיום מחלת הטרשת הקשה שנמצאה במהלך האישפוז שלאחר האירוע.

נכון שלא היו תלונות קודמות לאירוע, אבל אין להתעלם מהעובדה שהמחלה הייתה קיימת. בהרבה מקרים אנשים עם מחלה קורנרית קשה, כפי שנראה במקרה זה, אינם מתלוננים אבל מרגישים סימפטומים של עייפות במאמץ וכושר גופני נמוך ולכן נהוג לבצע בדיקות סקר בגילים אלו כמו ארגומטריה המזהה ברוב המקרים קיום מחלה בדרגה כפי שנמצא בצינתור אצל התובע, בו נמצאו רוב כלי הדם מוצרים ביותר והוא נזקק לכן לניתוח מעקפים.

אם לא הייתה המחלה הקודמת, היינו, ההיצרויות הקשות, הרי שלא היה צורך לבצע ניתוח מעקפים.

הדילמה העומדת בפני הוועדה - האם העובדה שאין סמפטומים ואין רישום פירושן שהאיש בריא לחלוטין וליבו אינו חולה והאוטם שעבר יצא בחזקת יש מאין הנובע רק מהאירוע המוכר.

יש להדגיש, שאין לכן ספק שאם הייתה נערכת בדיקת מאמץ לפני האירוע הרי שסבירות גבוהה ביותר הייתה בבדיקה חיובית ומורה על קיום המחלה וצורך בטיפול אגרסיבי של ראזקולרזציה שבוצעה במקרה זה.

לאור כל האמור לעיל הוועדה סבורה שיש לנכות מצב קודם בגין תעוקת לב.

סה"כ נכות בשיעור 50% ממנו יש לנכות מצב קודם שיפורט להלן:

25% לפי סעיף 9(2) בגין תעוקת לב עקב המחלה הטרשתית הקשה, אך מאחר ולא היו סימפטומים הוועדה מנכה רק מחצית מהסעיף הנ"ל, היינו 12.5% (25% מחציתו).